חזרה לרשימת המאמרים
להיות בני חורין

פעם, כשהייתי קטנה, באחד מרגעי השיא של ניקיונות פסח, אמרתי לאחותי `הלוואי שיבטלו את פסח` והיא ענתה בחיוך ` `אי אפשר ...זה מהתורה`, ` נו ..טוב... אמרתי, צריך להמשיך לנקות ` – אז לפי חוקי התורה צריך לנקות את הבית שגרים בו ולהבעיר את החמץ לקראת החג אבל לפי חוקי הנפש כדאי לנקות את `הבית הפנימי` שגרים בו ולהבעיר את המכשולים לקראת חירות.
`בצאת ישראל ממצריים` נאמר וה`מצריים` מתקיים בכל אחד מאיתנו . חג הפסח מסמל את המעבר מעבדות לחירות וזוהי הזדמנות לנקות את `הבית הפנימי` שלנו לקראת חירות אמיתית כי להיות בני חורין איננה קלישאה, זו דרך חיים.
אז איך מנקים את `הבית הפנימי` ? איך מאווררים ובודקים את האמונות ודפוסי החשיבה המגבילים, ולאן משליכים את הרגשות `זוללי האנרגיה` אשר מציפים אותנו, והפחדים – נמשיך להחביא אותם? מה נעשה איתם? שוב נשמור אותם ארוזים בצלופן עד השנה הבאה?
עולם הרגש אשר מלווה אותנו בחיים בכל רגע נתון מכתיב את דרכי התגובה והתנהגותנו, לרגשות הללו יש מקום מכובד בחיים הן הרגשות החיוביים והן הרגשות השליליים, אבל רק כאשר אנחנו מנהלים אותם ולא הם אותנו. הרגשות החיוביים – כן יירבו הם, אבל גם חלקם של הרגשות השליליים מכובד. לדוגמא, הכעס הוא רגש שבעיקר מחפש חברה, כאשר נזהה את המבערים הפרטיים שלנו ונדע מה מצית אותם - נוכל לשלוט בעוצמות הכעס כי מותר לכעוס אבל כדאי ללמוד לנהל את הכעס. העלבון והאכזבה הם חלק מהחיים ביומיום, אבל מה יקרה אם כל מה שזז יעליב אותנו וכל מה שלא יצליח יאכזב אותנו ? ברור שלרגשות הללו יש מקום בחיים אבל כמה מקום? הדינמיקה של החיים מורכבת ממערכות יחסים ורגשות הם ה`דלק` שלהם אבל ישנם מערכות יחסים אשר כבר אינן משרתות אותנו והרגשות הם המצפן שלהן, כאשר נקשיב למה אנו מרגישים נדע בוודאות מה מתאים לנו ומה כבר לא.
מגירת הפחדים הפרטית שלנו איננה מוארת, אנחנו מעדיפים להחביא אותה, להסתיר אותה, לפעמים נדמה שמחקנו את הפחדים, אבל זה בעיקר כי אנחנו `עובדים` על עצמנו ולמדנו לחיות בהימנעות מכל מה שמפחיד ומאיים עלינו, הפחדים הם תוצרים של האמונות שלנו, של דפוסי החשיבה, אותם אמונות שרכשנו במהלך שנות חיינו עלולים להיות בית הכלא הפרטי שלנו אם לא נבחן אותם מידי פעם ונראה האם הם נכונים לנו כיום, מה שהאמנו בו פעם לא בהכרח נאמין בו היום וכשנסיר מעלינו את האמונות המגבילות הללו נוכל לחיות את היומיום מתוך בחירה אמיתית ולא ב`כאילו`. לכל אחד יש את הערכים שהוא חי לפיהם, לא תמיד הבחירה בערכים מקורה במודעות משובחת וכדי לדעת מה חשוב לנו באמת אפשר להתעכב מידי פעם על רשימת הערכים הפרטית ולזהות מה יש בה ומה חשוב לנו כיום, זהו תרגיל מעולה בעבודה עצמית שדרוש לו קצת זמן והרבה אומץ אבל הוא משקף מראה אמיתית למי שאנחנו באמת ומה מנחה אותנו בחיים כי כאשר הערכים ברורים גם השבילים ברורים וגם המהמורות שבדרך לא מרתיעים, לעיתים הם אפילו מצמיחים ומחשלים.
החוסן הנפשי של האדם נבחן גם ביכולת שלו להוביל שינויים בחייו ולהתנסות בהם, הכי קל ונוח לבחור בחיים של `המוכר, היציב והקבוע` אבל קל ונוח זה לא בהכרח מאושר וזהו בדיוק `הכלא הפרטי` שבנינו לעצמנו ואנחנו הסוהרים המדופלמים שבו, ההסכמה העצמית לבדוק את האמונות ותפיסות העולם עשויה להוביל לשינויים שיפתחו עבורנו את השערים לאורח חיים אחר, אורח חיים טוב ומצמיח בדיוק כפי שאנו רוצים, במקום להתבוסס בחלומות ופנטזיות על מה היינו רוצים כדאי להכיר בתובנה פשוטה אחת שהפער בין היכולת לבין אי מימוש היכולת הוא הפחד, והפחד כידוע אוהב את `הבית הפנימי` של חסרי האומץ.
החיים במשמעותם הפשוטה הם זרימה והתחדשות אשר פותחים שער לחיים מתוך בחירה אמיתית ללא הצורך בשליטה או וודאות מוחלטת, ההכלה לחיים תזמן אל חיינו את מה שאנו חפצים בו, את מי שאנו חפצים בהם, כי שני מקורות יניקה יש לחיים - הפחד והאהבה, אהבה במובן של הכלה, כאשר נחיה בהכלה נרגיש בני חורין.
חג חירות שמח !
חזרה לרשימת המאמרים