חזרה לרשימת המאמרים
מצעד הגאווה

מצעד הגאווה אשר יככב הפעם לא יהא מצעד הגאווה של האנשים אשר החליטו "לצאת מן הארון" והם צועדים מידי שנה במצעד הגאווה שלהם, גם לא יככב המצעד הצה"לי משנות השבעים אשר הפגין בגאווה את הכוח הצבאי בישראל, אבל יככב, ועוד איך יככב, מצעד הרגשות הקשורים בגאווה.
אז הנה הם לפנינו הרגשות הרלבנטיים אשר צועדים על ציר הגאווה : בראש צועדת הגאווה, ומיד אחריה היהירות, וצמודה לה ההתנשאות, וקרובה לה השחצנות, ואפילו ענווה מזוייפת צועדת על אותו ציר.
מי שבסל הרגשות הפרטי שלו אסף את אחד הרגשות האלו ואימץ אותו קרוב לליבו, הרחיק מעליו את היכולת להבשלה הרגשית הנחוצה בהתנהלות היומיומית שלו.
אחד העקרונות עליהם מבוססת האינטליגנציה הרגשית היא היכולת להיות רגיש לרגשות הזולת ובכך לפתח מערכת יחסי׿ בין אישית ולשמור עליה לאורך זמן. בוגר רגשית הוא אדם אשר התקשרותו עם הסביבה היא אפקטיבית ובקלות הוא יוצר תקשורת מועילה בכל מערכת יחסים שהוא נמצא בה.
מערכת יחסים בין אישית היא כמו מכונית, או שהיא נוסעת אחורה או שהיא נוסעת קדימה אבל לעולם לא תיסע בו זמנית גם אחורה וגם קדימה. כדי שתיסע קדימה נניע אותה ברגשות החיוביים עם המון אהבה וסימפטיה, ברכות ובנועם, באמפטיה ובלי שיפוט.
כדי שתיסע אחורה מספיק שנמעד במצעד הגאווה, זהו מתכון בטוח ל "איך לחבל במערכת היחסים".
כל מה שקשור בפיתוח כישורים חברתיים לא יכול להכיל בתוכו רגשות שמונעים מהתנשאות ויהירות, כי קשה להקשיב למישהו כאשר אתה נוהג בו בשחצנות, ואינך יכול להתפשר כאשר אתה ממלא את ליבך בהתנשאות, ואפילו תקיפות הכרחית תהיה טובה במערכת יחסים רק כאשר היא נעדרת יהירות. יתירה מזה, גם אם עטפת את מערכת היחסים בענווה מזוייפת היא לא תחזיק לאורך זמן כי ינבטו בה מידי פעם ניצוצות האמת ויתגלה מצעד הגאווה במיטבו.
היהדות מתיחסת לגאווה כאל טפשות וכסילות " אל תבואני רגל גאווה " נאמר בספר תהילים, והתלמוד מפרש גאווה כגסות רוח וזחיחות דעת והגאוותן נקרא "דוחק רגלי שכינה", בשפת בינת הלב- היא האינטליגנציה הרגשית - נאמר כי מי שהוא באיזון רגשי ומנהל את רגשותיו מתוך מודעות, אינו נדרש לגאווה ואינו משתמש בגאווה כדי למלא את ערך עצמו. אדם מכיר בערך עצמו כאשר הוא מכיר את נקודות החוזק שלו ואת נקודות החולשה והמראה האמיתית שלו היא יחסיו עם הסביבה, ככל שהעולם הפנימי כנה ואמיתי הוא מצליח לנהל את רגשותיו ולא רגשותיו מנהלים אותו.
שינוי במובן הזה יהיה באמצעות חיזוק העולם הפנימי שלנו מתוך הרגשות החיוביים, כאשר נשתמש ברפרטואר הלשוני שלנו ביותר משפטי אמפטיה ואהבה ופחות משפטי שיפוט וגאווה,
כי כדי להדליק את האור שלנו לא צריך לכבות אור של מישהו אחר.
חזרה לרשימת המאמרים